073-7576833

חרדה חברתית בילדים: גורמים, מאפיינים וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

 

https://www.cbteamathome.co.il/

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בילדים עם חרדה חברתית 

מאת ד"ר לילך רחמים: 

 

ילדים עם חרדה חברתית מביעים חשש מפני האפשרות להיות מובך בפומבי, להידחות ולהתנהג בצורה שתגרום לאובדן הערכה ולדחייה על-ידי ילדים אחרים (על פי רוב קבוצת בני הגיל). רוב המצבים מעוררי החרדה הם בבית הספר או בגן הילדים ואחת הסיטואציות המאיימות ביותר היא שיחה עם בני גילם.

מצבים מעוררי חרדה שכיחים הם: לקרוא בקול בכיתה, לכתוב על הלוח, להשתתף במשחק ספורט. הפחד הנפוץ של ילדים הוא לשגות או לגמגם ולעורר תשומת לב או לעג מצד בני גילם. ילדים, לעומת מבוגרים פחות מדווים על מחשבות מדאיגות ומתארים יותר תסמינים גופניים (עוררות של המערכת הסימפתטית). החשיפה לסיטואציות החברתיות מעוררת חרדה יכולה להתבטא בהתקפי חרדה או בהתנהגויות בכי, התקפי זעם או קיפאון.

שכיחותה של חרדה חברתית היא 0.5 אחוז באוכלוסיית ילדים ו2-4 אחוזים באוכלוסיית מתבגרים והיא שכיחה יותר בקרב בנות.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא יעיל ביותר לטיפול בחרדה חברתית בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

תמונה טיפוסית של ילדים עם חרדה חברתית:

באופן טיפוסי ילדים עם חרדה חברתית הם סגורים, ביישנים ומופנמים ומעדיפים להישאר בבית ולהתבודד לפני או במהלך מצבים חברתיים בהם נמצאים ילדים שאינם מוכרים להם היטב. ההימנעות ממצבים חברתיים נמצאת על רצף. ישנם ילדים שעל פי רוב או תמיד ימנעו מלהשתתף בפעילויות ושיחות בכיתה, ליזום חברויות ואינטראקציה קבוצתית, לשיר ולדבר בנוכחות ילדים אחרים. וילדים אחרים ימנעו במצבים מסוימים ולא באחרים.  

על פי רוב אין מדובר בבעיה שפשוט יעלם מעצמו. לעיתים קרובות, הורים אינם פונים לטיפול משום שהילד או הילדה הם "ילדים טובים" וקואופרטיביים. ילדים עם חרדה חברתית הם שקטים, לעומת ילדים עם בעיות התנהגות שמפריעים למהלך השיעור שמופנים לטיפול בתדירות גבוהה יותר. אם הבעיה אינה מטופלת, ילדים סובלים מקשיים ארוכי טווח שמפריעים להתפתחותם הנורמטיבית ועשויים להפריע בתחום הלימודי, החברתי, הבין-אישי והזוגי. כתוצאה מכך, הספרות מדווחת על בעיות נלוות שעשויות להתפתח בעקבות חרדה חברתית. למשל, 85% מתמכרים בהמשך החיים לסמים או לאלכוהול על מנת להפחית חרדה, 82% יפתחו דיכאון ובדידות ו 65% יפתחו חרדות אחרות בנוסף לחרדה החברתית.  

  

 

כיצד מתפתחת חרדה חברתית ומדוע היא משתמרת?

 

ישנם כמה מודלים שמספקים תשובות לשאלות אלו:

מודל פגיעות דחק: קיימת נטייה מולדת, ביולוגית, לפיתוח חרדה, ואופני הביטוי והחומרה שלה מושפעים מגורמים סביבתיים. נטייה מולדת שנחקרה רבות ונקשרה להופעה של חרדה חברתית היא מזג מעוכב בינקות ובגיל הרך. הפעוט מתאפיין בנטייה לחשוש מסיטואציות חדשות ולהימנע מהן. מחקרי אורך ומחקרים רטרוספקטיביים מצביעים על כך שמזג מעוכב הוא גורם סיכון לחרדה, ובייחוד להפרעת חרדה חברתית. יחד עם זאת, מזג מעוכב אינו גורם סיכון מספיק או הכרחי להתפתחות, להתבטאות ולשימור חרדה חברתית משום שגורמים סביבתיים וגורמים גנטיים פועלים באינטראקציה.

גורמים סביבתיים: מבוגרים עם חרדה חברתית דיווחו שהוריהם נטו לייחס חשיבות רבה לדעתם של אחרים ונהגו לגונן עליהם מדי ולרסן אותם, בהשוואה למבוגרים שלא סבלו מחרדה חברתית. כמובן שאין להסיק מכך שדפוס הורות זה או אחר מוביל להתפתחות של חרדה חברתית. הקשר הורה-ילד הוא דו-סטרי. ייתכן שדפוס הורי מגונן מדי מעודד בילד הימנעות חברתית וביישנות, וכן, שילד עם מזג מעוכב יעורר בהוריו התנהגויות מגוננות. המחקר המבוקר המקיף ביותר בגיל הרך כלל יותר מ-140 פעוטות שסווגו כבעלי מזג מעוכב. ההתערבות כללה שש פגישות עם ההורים וכללה מתן כלים קוגניטיביים התנהגותיים. במעקב שנמשך שנה אחר קבוצת הביקורת שלא קיבלה כלים דומים נמצא כי ההתערבות CBT שכללה פסיכו-הדרכה על חרדה, הבניה קוגניטיבית ולימוד עקרונות של חשיפה הדרגתית הפחיתה את החרדה בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת (Rapee et al., 2005).

מה משמר חרדה חברתית?

הטיות בחשיבה ופרשנות שלילית לאירועים חברתיים: ילדים חרדים נוטים יותר לצפות שמשהו רע יקרה, נוטים לפרש באופן שלילי תרחישים עמומים ולהעריך הערכת חסר את היכולות שלהם להתמודד עם קשיים. ילדים חרדים נוטים פחות לצפות לתוצאה חיובית מפגישות חברתיות.

קשב ופרשנות: חלק מההטיה הקוגניטיבית היא הטיה בקשב לסימנים מאיימים פנימיים וחיצוניים. ילד עם חרדה חברתית ישים במיוחד לב לתחושת רעד ואפילו קלה ביותר בקולו, לתחושה של הסמקה וכדומה. הקשב החיצוני יופנה לרמזים של ביקורת ושל שיפוט שלילי מהסביבה. למשל, ילדים מחייכים או צוחקים יתפרשו כלועגים.

התנהגות: דפוס התנהגות אופייני של הימנעות משמר את החרדה. הימנעות מפחיתה חרדה וההקלה בחרדה משמרת את ההפרעה. משום כך, בטיפול יש מקום מרכזי לחשיפה הדרגתית שבאמצעותה הילד לומד שהוא מסוגל להתמודד עם הפחדים שלו ושהסיטואציות החברתיות אינן מסתיימות באופן לו ציפה מראש. חשיפה חוזרת מחלישה את הקשר בין המצבים החברתיים והחרדה שצומדה להם ומשמשת כלי מפתח בהפחתת החרדה.

מיומנויות חברתיות: בשנים האחרונות הושם הדגש במחקר על הבנת חרדה חברתית וטיפול בה דרך הבנת ליקויים במיומנויות החברתיות של צעירים הסובלים מחרדה חברתית. על פי תפיסה זו הפרשנות השלילית שמייחסים ילדים אלה לסיטואציות חברתיות אינה נובעת מהטיה בחשיבה או בקשב, אלא מבוססת על ניסיון אובייקטיבי ועל חסך במיומנויות חברתיות.

קרוב לוודאי כי הגורמים המשמרים מורכבים משילוב של הטיות קוגניטיביות, התנהגות נמנעת, מיעוט חשיפות וחסך בכישורים חברתיים.

  

מהו הטיפול היעיל לחרדה חברתית?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עולה בהשפעתו על טיפול תרופתי (תרופות מעכבות קליטה מחדש של סרוטונין). הטיפול משנה ומגמיש תהליכים קוגניטיביים, גופניים, התנהגותיים ורגשיים. במח ישנו מבנה הישרדותי חשוב שאחראי לתגובות פחד- האמיגדלה מקבלת החלטות חפוזות, על סמך מידע חלקי, מסיבות הישרדותיות: תגובה מהירה לאפשרות של סכנה. השיפוט הרגשי גורם תגובה, לפני שהמוח החושב יודע על כך.

התגובה – בתיווך הורמוני לחץ מפעילה התפרצות רגשית של חרדה או כעס,  בלי שליטה קוגניטיבית, כלומר החשיבה כמעט שאינה מעורבת במצבים אלו והרגש דוחף לפעולה. הקשב במצבים אלה פועל בצורה סלקטיבית ובעת חרדה אנו עשויים לא לתפוס גירויים בסביבה שלנו. על פי תיאורית העיבוד הרגשי (Foa & Kozak, 1968) פחדים וזיכרונות הקשורים לפחד מיוצגים במבנה קוגניטיבי אשר כולל קשרים פתולוגיים ספציפיים או מרובים בין מספר ספציפי (חרדה חברתית, פוביה ספציפית) או מוכלל (חרדה כללית) של גירויים אשר מקושרים לסכנה.

כתוצאה: הימנעות או בריחה. טיפול יעיל בחשיפה משנה את האלמנטים של מבנה הפחד.  

שני גורמים ישפיעו על חשיפה מוצלחת: אקטיבציה של מבנה הפחד (בעת חשיפה לגירוי מעורר חרדה אדם יחווה מידה מסוימת של לחץ שנמדדת באמצעות יחידות מצוקה, דופק לב). והתנאי השני הוא כניסה של מידע חדש אשר אינו הולם את הקוגניציות במבנה הפחד (הביטואציה או התרגלות, כלומר ירידה בעצמת החרדה מהווה מדד לכך). חשיפה מעוררת חרד וההתרגלות מתרחשת לאורך החשיפות ומהווה מדד לתיקונים במבנה (זיכרון) הפחד לאור מידע חדש למשל, לא קרה שום דבר מסוכן, החרדה ירדה ולא עלתה, עמדתי במשימה בכבוד המידע מוטמע בזיכרון הפחד ומשנה אותו.   

הטיפול בחשיפה עוזר: 

  • להכחיד את הפחד
  • ללמוד כי הדבר שכל כך פחדנו ממנו בעצם איננו  מסוכן
  • להיווכח כי חרדה אינה נמשכת לנצח
  • ללמוד כי חרדה כשלעצמה אינה מסוכנת

עם כל חשיפה וחשיפה לאותו גירוי: עצמת החרדה ומשך הזמן שהיא נמשכת יורדים למינימום נסבל ואף עוברים הכחדה, כלומר יורדים לאפס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התכנית של CBTEAMATHOME לחרדה חברתית:

 

תכנית מקוונת לעזרה עצמית/עזרה עם ליווי וטיפול של CBTEAMATHOME בחרדה חברתית: תכנית בת 13 מפגשים על בסיס שבועי/דו-שבועי אשר עוצבה עבור ילדים בגילאי 5-12.

 

התכנית מקנה:   

א. רכישת ידע ושיטות- למידה על חרדה חברתית אצל ילדים ומאפייניה ולמידת כישורי שליטה בחרדה (לזהות רגשות ולדרג את עצמת החרדה, שיטות הרגעה והרפיה, זיהוי דיבור מלחיץ/מדאיג, כיצד לאתגר מחשבות  ושימוש בדיבור עצמי לצורך הרגעה ואסטרטגיות פתרון בעיות לשם התמודדות עם מצבים מעוררי חרדה). ילדים והוריהם לומדים גם להשתמש בפרסים לצורך התנהגויות מתמודדות. ההורים לומדים את הידע והשיטות ולאחר מכן עוזרים לילדיהם ללמוד את הידע והשיטות שמועברות בשפה ברורה לילדים ובצורה יצירתית שמתאימה לילדים (קטעי שמע, סרטונים מצוירים, דפי עבודה וציור ועוד).

ב. תרגול הדרגתי, חשיפה לסיטואציות מעוררות חרדה תוך כדי שימוש בכישורים שרכשו במהלך המפגשים הראשונים של התכנית.

 

התכנית העצמאית מלווה בהסברים כתובים מאוירים, קטעי שמע, דפי מידע, חוברת עבודה ודפי עבודה לילדים ולהורים וטבלאות למעקב אחר רגשות ומחשבות ולשינוי חשיבה שניתנות להדפסה ושמירה. ההסברים לשיטות מועברים באמצעות סרטונים וסרטונים מונפשים המתאימים לילדים.  

התכנית עם ליווי של מטפל/ת זהה לתכנית העצמאית אך מלווה בכתב במטפל מומחה ודפי העבודה וטבלאות המעקב ניתנות לשמירה, הדפסה וגם לשליחה למטפלים. ניתן לעבור מתכנית עצמאית בכל שלב לתכנית עם ליווי.    

 

הילדים וההורים לומדים מיומנויות ושיטות, ילדים לומדים לא לפחד מחרדה אלא להתמודד עמה במקום להימנע. הם לומדים על תגובות גופניות לחרדה באופן כללי ובאופן ספציפי יותר, על התגובות הגופניות שלהם למצבים מעוררי חרדה. הילדים לומדים כיצד תגובות גופניות יכולות לשמש כרמזים לדעת מתי הם חרדים, וכיצד להירגע, לזהות מה הציפיות והפחדים שלהם במצב מסוים, להכיר דיבור פנימי לא יעיל שמעורר חרדה ולהחליף אותו בדיבור מועיל שמעודד להמשך פעילות והתמודדות יעילה.

 

ההורים לומדים יחד עם הילדים את ה"שפה" הטיפולית ועוזרים ומקדמים אותם. דרך אגב, גם הורים נעזרים בעצמם ומדווחים על שינוי בדרך החשיבה שלהם בעזרת התכנית.   

 

גורמים שמשמרים חרדה מאותגרים בתכנית שלנו:  

הימנעות מהגירוי מעורר החרדה. ההימנעות לא מאפשרת לילדים ללמוד שהמצבים מהם הם נמנעים אינם מזיקים. בתכנית לומדים כיצד לבצע חשיפות הדרגתיות בחיי היומיום ובדמיון.  

פרשנות משמרת חרדה ובתכנית לומדים לשנות דיבור פנימי לא מועיל בדיבור פנימי מעודד התמודדות וביטחון עצמי.

אינטראקציה הורה-ילד: הורים עשויים לא לאתגר את הילד ולמנוע ממנו תסכול וחרדה. במקום זאת, התכנית מלמדת הורים שיטות שעוזרות גם להם וגם לילדים להתמודד במקום להימנע מחרדה.  

מרכיב מרכזי בתכנית הוא חשיפה הדרגתית למצבים מהם הילדים נמנעים. ההורים והילדים צופים בסרטון מצויר שמסביר מהי חשיפה הדרגתית ומקבלים הנחיות כיצד לעזור לילדים לבצע חשיפות הדרגתיות בעזרת סרטוני וידאו וטבלאות המשמשות למעקב ולעבודה על שינוי. הטבלאות ניתנות לשמירה, הדפסה וגם לשליחה למטפלים. הילדים וההורים לומדים לבצע חשיפות הדרגתיות כלומר, לדרג מצבים שמהם ילדים פוחדים על גבי סולם חשיפות ולבצע אותם בהדרגה שלב אחר שלב, עד למשימות המאתגרות ביותר. המעבר מדרגה אחת לדרגה הבאה נעשה כאשר הילדים מרגישים רמה מקובלת של נוחות במצב המפחיד. ילדים לומדים לתת לעצמם תגמול עצמי על חשיפה ולעודד את עצמם להישאר במצב במקום להימנע.

במבט ראשון, מטלות חשיפה עלולות להיתפס כמנוגדות לאינטואיציה ההורית שמנסה למתן חרדה בילדים ולא להגביר אותה. יחד עם זאת, חשיפה אכן מעוררת חרדה בתחילה. אבל, אם חשיפות  נעשות באופן הדרגתי תוך עידוד ומתן תגמולים, ילדים מדווחים על תחושת העצמה, עלייה בביטחון עצמי ובתחושת המסוגלות, ועלייה בערך העצמי. הרווח בטווח הארוך הוא עצום עבור ההתפתחות של ילדים והם לומדים להכליל את השיטות שהם לומדים בתכנית למצבי חיים שונים.  

חשוב לשים דגש על המאמץ והניסיון של הילדים להתמודד ולא רק על תוצאות ולערב את הילד כחבר צוות לאורך התכנית. ככל שהילד ירגיש שהוא מעורב יותר ושהוא צוות מול בחרדה, כך הוא ירגיש יותר שליטה והמוטיבציה שלו להתמודדות עם חרדה תגבר.     

הקדמה מאת פרופ' יורם יובל:ד"ר לילך רחמים הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי כמעט- היא כתבה ספר חדשני ומעמיק על טיפול נפשי מבלי לשכוח את הנפש. באמצעות תיאורי מקרה מציאותיים וחיים היא חושפת את הרקע המדעי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בילדים ובמתבגרים, והיא עושה זאת מבלי לאבד את הקסם ואת הסוד בתוך ים הפרטים והעובדות. טיפול נפשי הוא מטבעו תהליך אינטימי, מורכב וחמקמק בין שני אנשים, אישי וחד פעמי ממש כמו...
https://www.cbteamathome.co.il/ילדים באבל מאת ד"ר לילך רחמים:   פטירתו של אדם קרוב אינה דבר נדיר בחייהם של ילדים. כחמישה אחוז מהילדים מתחת לגיל 15 חווים אובדן מדמות משמעותית. פטירתו של אדם קרוב מהווה מצב חיים המציב בפני הורים, מחנכים ומטפלים שאלות ומשימות מורכבות. מבוגרים בסביבת הילד שואפים לגונן עליו ולמנוע מצוקה וכאב. כתוצאה מכך, פעמים רבות הם מנסים להימנע משיחה עם ילדים על רגשותיהם ומחשבותיהם ב...
טיפול בטורדנות כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder (OCD בילדים ומתבגריםמאת ד"ר לילך רחמים: https://www.cbteamathome.co.il/ לילדים, מתבגרים ומבוגרים יש לעיתים מחשבות ודאגות מטרידות, שמופיעות וחולפות. מחשבות מטרידות על סכנה, בריאות, ניקיון, הצלחה ואמונות טפלות. למשל, האם נעלתי את הדלת? האם השארתי את התנור דולק? האם העבודה שהגשתי כתובה היטב וללא טעויות? האם רחצתי את הידיים מספיק טוב? ועוד. לעיתים,...
 https://www.cbteamathome.co.il/דיכאון בילדים ומתבגריםמאת ד"ר לילך רחמים: גם ילדים ומתבגרים סובלים מדיכאון. דיכאון היא בעיה הניתנת לטיפול. היא מוגדרת כהפרעה כאשר הדיכאון הינו מתמשך ומפריע לתפקוד היומיומי של הילד. כל הילדים חשים עצובים לעיתים, אך ישנם ילדים שנראים עצובים, חסרי אונים וחסרי תקווה כמעט באופן קבוע, וסובלים מתסמינים שונים שהם מעבר למצב רוח שלילי רגיל, או מלנכוליה זמנית שמאפיינת תכופות א...
https://www.cbteamathome.co.il/ מאת ד"ר לילך רחמים, מרכז "חוסן" ע"ש כהן האריס מיסודה של העמותה לילדים בסיכון, בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה המרכז הבינתחומי הרצליה.ומאת ד"ר איזבלה מירוצ'ניק, המרפאה לגיל הרך המרכז הרפואי זיו צפת, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת בר-אילן.    Lilach.rachamim7@gmail.combellamir@zahav.net.il  תקצירילדים בגיל הרך סובלים מסימפטומים פוסט-טראומטיים בעקבות אירועים מאיימים כגון מ...
 https://www.cbteamathome.co.il/טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בילדים עם חרדה חברתית מאת ד"ר לילך רחמים:  ילדים עם חרדה חברתית מביעים חשש מפני האפשרות להיות מובך בפומבי, להידחות ולהתנהג בצורה שתגרום לאובדן הערכה ולדחייה על-ידי ילדים אחרים (על פי רוב קבוצת בני הגיל). רוב המצבים מעוררי החרדה הם בבית הספר או בגן הילדים ואחת הסיטואציות המאיימות ביותר היא שיחה עם בני גילם.מצבים מעוררי חרדה שכיחים הם: ל...
  תסמונת טורט (Tourette) והפרעת טיקים (TICS) https://www.cbteamathome.co.il/מאת אסנת רחמים וד"ר לילך רחמים:מהם טיקים?טיקים הם תנועות קצרות, מהירות וחסרות מטרה, החוזרות על עצמן לסירוגין. רוב הילדים חווים את הטיקים כלא רצוניים, והופעתם של הטיקים מלווה לרוב בתחושה מקומית מציקה (כמו גרוד, גירוי, מתח או כאב) או בדחף כללי מציק- הרגשה "שאני חייב/ת לעשות את הטיק או שאיני שולט/ת בו". לרוב ישנה הקלה זמנית ל...
 בריאות שלמה רשת א' סמדר טל בשיחה עם ד"ר לילך רחמים על הספר לגלות את הגן הנעלם ילדים בטיפול, על גמישות המח, על השפעות של טראומה ועל החלמה מטראומה בעזרת טיפול פסיכולוגי.     משפחה גרעינית גלי צה"ל אברי גלעד ושרון קנטור מראיינים את ד"ר לילך רחמים על טיפול בילדים בפעוטות וילדים בגיל הרך שסובלים מפוסטטראומה.    https://goo.gl/a8pDmi   הבינתחומי ורדיו תל אביב         כתבה בעיתון הארץ על הספר לגלות את ה...
https://www.cbteamathome.co.il/ מבוגרים מתבגרים וילדים רבים חווים פחדים ודאגות לפני טיסה ובזמן הטיסה. פחדים מטיסה נעים על טווח, מחשש קל עד חרדה והימנעות מוחלטת מטיסה. פחד טיסה הינו שכיח למדי, אחרי הכול, רוב האנשים מרגישים יותר ביטחון על הקרקע ובמקומות בהם הם מרגישים שליטה. המטוס לעומת זאת הוא מקום סגור, שלא ניתן לצאת ממנו במהלך טיסה, ומנוהל על-ידי צוות לא מוכר (האם אפשר לסמוך?).הנה מעט נתונים סטטי...
אילמות סלקטיבית אצל ילדים: אבחנה, גורמים וטיפול CBT אינטרנטי לאילמות סלקטיבית https://www.cbteamathome.co.il/ מאת: ד"ר לילך רחמים, יולי 2018 אילמות סלקטיבית מוגדרת כחוסר יכולת עקבית לדבר במצבים חברתיים מסוימים. היא  נובעת מחרדה לדבר עם אחרים ובנוכחות אנשים שנמצאים מחוץ ל"מעגל הביטחון" שבו הילד מרגיש בטוח לדבר. מעגל הביטחון הינו סובייקטיבי ולכל ילד וילדה עם אילמות סלקטיבית יש "כללים" סובייקטיביים ע...
https://www.cbteamathome.co.il/  עוזרים לכל המשפחה להתמודד עם חרדה ומתח תחת איום מתמשך. מאת: ד"ר לילך רחמים מאמר זה מוקדש להורים שחיים באיזורים הנמצאים תחת איום מתמשך. צוות CBTEAMATHOME וד"ר לילך רחמים מאחלים לכולנו שקט וביטחון.במדינת ישראל אוכלוסייה גדולה של הורים וילדים עוברת טראומה מתמשכת וחוזרת. מאמר זה מוקדש להורים וילדים החווים אירועים טראומטיים חוזרים ומתמשכים ומספק שיטות שהוכחו במחקרים כיע...
 ניהול כעסים וטיפול CBT אינטרנטי בהתקפי זעם וקושי בויסות רגשי  מאת: ד"ר לילך רחמים, אוגוסט 2018   כעס ותסכול הם רגשות טבעיים ומועילים. הם עוזרים לנו לסמן גבולות ולשמור על עצמנו ועל יקירנו. כולנו מרגישים מדי פעם כעס ותסכול. יחד עם זאת, ישנם ילדים, מתבגרים ומבוגרים שמגיבים בכעס, תוקפנות ואף באלימות ביתר קלות, ומתקשים לנהל את רגשותיהם ולווסת את התנהגותם במצבים רבים. לדוגמא, ילד שמתפרץ באלימות כשילד א...
איך לצלוח בשלום את תחילת שנת הלימודיםלהתמודד עם פחדים וחרדות של ילדים בעזרת הכנה לקראת הימים הראשונים בבית-הספר ובגן ד"ר לילך רחמיםכל הילדים מתרגשים מאוד לקראת פתיחת שנת הלימודים והצעירים יותר, אלו שזו להם השנה הראשונה במסגרת חדשה מגלים התרגשות רבה מאוד המלווה בחששות ולעיתים בחרדת פרידה. חרדת פרידה היא אחת מסוגי החרדות אצל ילדים. היא מאופיינת בחשיבה דאגנית שבמרכזה פחד שדבר מה יפריע לאיחוד מחדש עם ...
      CBT לעזרה עצמית באינטרנט לילדים ומתבגרים עם הפרעות טיקים טיפול CBT בעזרה עצמית לילדים והורים ומתבגרים בגילאי 6-17 אשר מתמודדים עם הפרעות טיקים יתקיים באתר CBTEAMATHOME במסגרת מחקר באישור ועדת האתיקה של ביה"ס לפסיכולוגיה המרכז הבינתחומי הרצליה ובחסות ארגון סינדרום טורט בישראל (אסט"י)  https://www.facebook.com/toret.israel  הטיפול לעזרה עצמית יינתן ללא עלות.  הטיפולים לא ייכללו כל התערבות תרופ...
 CBT לעזרה עצמית באינטרנט לבוגרים עם הפרעות טיקים טיפול CBT בעזרה עצמית לבוגרים (גילאי 18+) אשר מתמודדים עם הפרעות טיקים יתקיים באתר CBTEAMATHOME במסגרת מחקר באישור ועדת האתיקה של ביה"ס לפסיכולוגיה המרכז הבינתחומי הרצליה ובחסות ארגון סינדרום טורט בישראל (אסט"י)  https://www.facebook.com/toret.israel הטיפול לעזרה עצמית יינתן ללא עלות, לאחר הערכה קלינית ומילוי שאלונים. במסגרת המחקר יושוו תוצאות ההתע...
 מהפיכה בתחום הנגשת טיפול פסיכולוגי בישראל: טיפול CBT בעזרה עצמית באינטרנט למתבגרים ובוגרים ולילדים בעזרת הורים  קופות החולים, חברות פרטיות ומוסדות ממשלתיים עוברות בעשורים האחרונים לשירותים דיגיטליים. המדיה הדיגיטלית מאפשרת להזמין תורים, לאסוף מרשמים, תוצאות מעבדה וגם לתת טיפול רפואי ופסיכולוגי אינטרנטי לאנשים עם מוגבלויות.  האם טיפול פסיכולוגי יכול להתקיים באינטרנט?עולם של אפשרויות טיפול באינטרנט...
טיפול בפוביות: פוביית נהיגה, פוביית קהל, דם, חרקים, גבהים, טיסה...  שילוב של טיפול עצמי מונחה באינטרנט עם טיפול פנים אל פנים לפוביה ספציפיתד"ר לילך רחמים חרדת (פוביית) נהיגה היא סוג של פוביה ספציפית. פוביה היא פחד מוגזם, לעיתים אף נתפס כלא הגיוני, עיקש ועוצמתי בעת חשיפה או לקראת חשיפה לגורם (מקום, מצב, חפץ) מסוים והימנעות ממנו כתוצאה מכך. ציפייה להתקלות בגורם הפובי והחשיפה לאותו גורם מעוררת פחד קי...

לקבלת מידע או לקביעת פגישת טיפול או התייעצות, מלאו פרטיכם ואנו נחזור אליכם בהקדם‏

לילך
רחמים
CBTeamAtHome
פסיכולוגיה
גנסין 22
גבעתיים
, גוש דן
ישראל
+972 73 7576833