טיפול בילדים עם קשיי ויסות והתפרצויות זעם

כעס ותסכול הם רגשות טבעיים ומועילים. הם עוזרים לנו לסמן גבולות ולשמור על עצמנו ועל יקירנו. כולנו מרגישים מדי פעם כעס ותסכול. יחד עם זאת, ישנם ילדים, מתבגרים ומבוגרים שמגיבים בכעס, תוקפנות ואף באלימות ביתר קלות, ומתקשים לנהל את רגשותיהם ולווסת את התנהגותם במצבים רבים. לדוגמא, ילד שמתפרץ באלימות כשילד אחר מעליב אותו או כשנדמה לו שדיברו עליו או קיפחו אותו. ילדה שמתפרצת בזעם כאשר הוריה דורשים ממנה לכבות את המחשב ולהיכנס למקלחת. ילד שמגיב בתוקפנות כשמישהו עוקף אותו בתור או לא מסכים אתו. הוא "מתחמם" בקלות ויוצא משליטה בשל רגש שנחווה מאד חזק ובעקבות דחף שמשתלט עליו באותו רגע. לאחר ההתפרצות ילדים, מתבגרים ומבוגרים עשויים להרגיש אשמה ולהצטער על התנהגות. לקשיים בוויסות רגשי והתנהגותי ישנן השלכות שליליות על התפקוד החברתי ועל ההשתלבות במסגרות חינוכיות, והם עשויים לפגוע בתחושת הרווחה הנפשית ובאיכות החיים האישיים והמשפחתיים.

מה זה ויסות רגשי?

ויסות רגשי זו היכולת לווסת ולהתאים את הרגשות והתגובות בהתאם למצבים שונים. לכוון, להגביר ולהפחית את עוצמת הרגשות והתגובות הן ביחס למצבים בסביבה החיצונית והן ביחס לגורמים פנימיים (למשל, תחושת רעב, עייפות). היכולת לויסות רגשי מתפתחת החל מגיל הינקות והולכת ומשתכללת עם ההתפתחות ועם תהליכי ההבשלה של המוח. בשלבי ההתפתחות הראשונים תינוקות וילדים בגיל הרך תלויים ביכולת של ההורים להרגיעם בזמן שהם חווים תסכול או מצוקה. בהדרגה ילדים לומדים לווסת את רגשותיהם בכוחות עצמם בעזרת מודלים שהופנמו במהלך יחסי גומלין עם דמויות משמעותיות. ילדים עם קושי בוויסות רגשי מתקשים לנהל בעיקר רגשות כמו כעס, חרדה ותסכול. הם מציגים קשת רחבה של התנהגויות מוחצנות הכוללות: התפרצויות זעם ובכי רב, התרגשות והתלהבות בלתי נשלטת, שינויים מהירים במצב הרוח, התנהגויות אלימות, קושי לציית לדמויות סמכות (למשל, להורים או למורה בבית-הספר), נטייה לחוות חוסר אונים וקושי להבין רגשות של אחרים. הם מתקשים לשאת תסכול, נוטים להגיב באימפולסיביות, ומתקשים לדחות סיפוקים.

איך מתפתחות היכולות לויסות רגשי?

היכולת לויסות רגשי קשורה בגורמים ביולוגיים לצד גורמים סביבתיים. תינוקות נולדים עם מנגנונים ביולוגיים שכוללים מנגנונים קוגניטיביים, רגשיים, גופניים והתנהגותיים. בויסות רגשי מעורב איזור במוח המכונה האונה המצחית הקדמית שמתפתח עם השנים ועובר תהליכי הבשלה ככל שהילד גדל. הסביבה החיצונית – ההורים ודמויות חינוכיות, מלמדים את הילד כיצד להרגיע ולווסת את עצמו במצבים שונים. שני גורמים אלה- הביולוגי המולד והסביבה החיצונית, פועלים זה לצד זה ומשפיעים על היכולת המתפתחת של הילד לווסת את עצמו מחד או מאידך להתקשות לווסת את עצמו.    

מדוע ילדים מתקשים לווסת את עצמם ולשלוט בכעסים?

ישנם ילדים שחסרים להם משאבים להתמודדות עם מצבי לחץ ותסכול ועם בעיות. היכולת לווסת רגשות והתנהגות קשורה לטמפרמנט מולד, להתפתחות קוגניטיבית ולהתפתחות השפה וההבנה של מצבים חברתיים. קשיים בויסות רגשי מופיעים בשכיחות גבוהה אצל ילדים עם קשיי קשב וריכוז ואצל ילדים עם קושי בויסות חושי, שמשפיע גם על קשב והיפראקטיביות. השפה אף היא גורם מווסת חשוב. היא מאפשרת לבטא רגשות ומחשבות ופחות "להתנהג אותם". ילדים עם קשיי שפה מתקשים לבטא את רצונותיהם ואת הצרכים שלהם ועשויים לבטא את עצמם בצורה יותר גופנית (כמו לשכב על הרצפה ולבכות). ילדים עם עיכוב שפתי שרכשו שליטה בשפה בגיל מאוחר, יתקשו לווסת את עצמם גם בגיל בוגר יותר. הפרעת קשב וריכוז היא תופעה נוירו-התנהגותית שקשורה בחסך או בחוסר בשלות של מנגנונים במוח האחראים על בקרה רגשית והתנהגותית. הפרעת קשב וריכוז מתבטאת בליקוי קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות ונפוצה בכ-10% מהילדים והמתבגרים.

הנה כמה דוגמאות להתנהגויות טיפוסיות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז  מתקשים לדחות סיפוקים ולחכות לתורם יותר מאשר בני גילם, נוטים להתפרץ כאשר הם חווים לחץ ותסכול, מצטרפים למשחק או לשיחה בצורה לא מווסתת, מרבים להתנועע, לשחק בחפצים ולעבור ממשחק למשחק. הפרעת קשב וריכוז יכולה להתבטא בקשיי התארגנות, קושי להשלים מטלות, לציית להוראות, לעבור מפעילות אחת לאחרת, להיכנס למשימה ולצאת ממנה, ועוד. התנהגויות אלה מפריעות לקשרים חברתיים, לתפקוד במסגרות חינוכיות וללמידה.

לסביבה יש השפעה בולטת על כישורי הקשב. סביבה מציפה בגירויים לעומת סביבה מרגיעה, מודלים לויסות רגשי של ההורים, יכולת של ההורה להכיל ולכוון את התנהגותו של הילד, הצבת גבולות ומתן הנחיות ברורות לצד מתן חום, תחושת בטחון וחמלה. גם תזונה יכולה להשפיע על היפראקטיביות וקשיי קשב. סביבה מכילה, בטוחה ומרגיעה שמציבה גבולות ברורים ומגדירה ציפיות ברורות וערכים ברורים, תווסת בצורה טובה יותר ילד עם טמפרמנט היפראקטיבי מולד.

קושי בוויסות חושי משפיע אף הוא על היכולת לוויסות רגשי ועל ההתנהגות והתפקוד היום-יומי. וויסות חושי הוא תהליך של קליטת גירויים מהסביבה באמצעות מערכות החישה, עיבוד המידע החושי (טעם, ריח, טמפרטורה, מגע, עוצמות אור וצבעים, רעש וצלילים) והיכולת לתגובה מותאמת ומסתגלת. ילדים עם קושי בויסות חושי מתקשים להתמודד עם פעולות יום-יומיות בסיסיות שהופכות מקור לוויכוחים, מריבות והתפרצויות כעס ובכי.  הם יכולים להציג קשת רחבה של קשיים, שמתבטאים בקצה האחד ברגישות יתר ובקצה השני בתת רגישות. ילדים שסובלים מרגישות יתר חווים את הסביבה בעוצמות גבוהות מדי. הם יכולים לסבול מרגישות יתר למגע, ריחות, טעמים או צלילים. הנה כמה דוגמאות להתנהגויות טיפוסיות של ילדים שסובלים מרגישות יתר: 

•  ילד שטפיחה קלה על זרועו מציקה או מכאיבה לו וגורמת לו להגיב בצעקה או לברוח.
•  ילד שנלחץ מרעש רגיל או נרתע ממגע עם דשא או חול.
•  ילדה שתוויות הבד בבגדים מציקים לה וגורמים לה לאי שקט, בכי או סירוב ללבוש בגדים מסוימים.
• ילדים שנלחצים מלחפוף שיער, לגזוז ציפורניים, לגרוב גרביים או לנעול נעליים.

ילדים עם תת רגישות זקוקים לגירויים חזקים ולמגע עמוק. למשל, ילד שזקוק לתנועתיות רבה, "מקפץ" וזז כל הזמן, מתקשה לשבת במקומו ומרבה לקום ולזוז. ילדה שמרבה לגעת בחפצים ואף להכניסם לפה או לגעת בילדים אחרים.

איך CBT עוזר לווסת רגשות ולשלוט יותר טוב בכעס ובהתפרצויות זעם?

ילדים עם קשיי ויסות רגשי זקוקים לעזרה בפיתוח המיומנויות שחסרות להם בהתמודדות עם קשיים, לחץ ותסכול. טיפול קוגניטיבי התנהגותי לשליטה בכעסים הנו טיפול מבוסס מחקר שנמצא יעיל משמעותית בויסות כעסים, מצוקה רגשית וחרדה. המודל הקוגניטיבי-התנהגותי מבוסס על הרציונל הגורס כי הרגשות והתגובות ההתנהגותיות שלנו מווסתים על ידי האופן שבו אנו תופסים, מעבדים ומפרשים מצבים ואירועים שמתרחשים בסביבה. כעס והתגובה ההתנהגותית שנלווית לו משקפים את הפרשנות שניתנת לאירוע החיצוני, את תהליכי עיבוד החשיבה ואת התגובות הפיזיולוגיות לאירוע. ילדים שמתקשים לשלוט בכעס מתאפיינים פעמים רבות בחוסר הבשלה קוגניטיבית ובנטייה לפרשנות שגויה של מצבים חברתיים ובינאישיים, שכוללים:

• עיוותי חשיבה.  
• קושי לקחת פרספקטיבה ו"להכנס לנעליו של האחר".
• ציפייה מוקדמת לכוונות עוינות.
• חוסר הבשלה ביכולת לצפות תוצאות ולתכנן מראש פעולות בהתאם.
• יכולת לא מפותחת לפתור בעיות בצורה מתוכננת ויעילה שלוקחת גורמים שונים בחשבון, ועוד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

CBT באינטרנט

מחקרים הראו ש CBT אונליין הפחית משמעותית חרדה, דיכאון, סימפטומים פוסטטראומטיים, התפרצויות כעס ואלימות ושיפר את יכולות הויסות הרגשי של ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

טיפול באינטרנט מאוד מתאים לילדים עם קושי בויסות רגשי מכמה סיבות: 

1. ילדים רבים מעדיפים לשבת מול מסך ולכן העבודה באמצעות האינטרנט טבעית להם.
2. בתכנית האינטרנטית 'התקפי זעם והתפרצויות כעס אצל ילדים' גם ההורים וגם הילד/ה מקבלים שיטות וכלים. ההורים מקבלים הדרכה רחבה בהבנה ובתרגול של השיטות. בניגוד לטיפול פרטני בילדים, הורים משמשים כקו-תרפיסטים. ההורים נמצאים עם הילדים שעות רבות ומתמודדים עם הקשיים ברמה היומיומית. אי לכך, הם הסוכנים העיקריים שזקוקים להדרכה ולשיטות וכלים יעילים עבורם ועבור ילדיהם.
3. התכנית האינטרנטית מוגשת בצורה חווייתית וידידותית. קטעי שמע, סרטוני וידאו ואנימציה מלמדים ועוזרים לתרגל את השיטות. ההסברים מלווים באיורים, חוברות ודפי עבודה. התכנית מתאימה לילדים מגיל 5-13.

הורים יקרים אל תחכו, פנו אלינו כעת ועזרו לילדכם/ילדתכם להרגיש טוב בעזרת טיפול CBT אינטרנטי 'התקפי זעם והתפרצויות כעס אצל ילדים': https://bit.ly/2JKWiHX

מקורות

Currie, S., McGrath, P.j. & Day, V. (2010). Development and usability of an online CBT program for symptoms of mederate depression, anxiety, and stress in post-secondary students. Computers in human behaviour, 36, 1419-1426. 

Friedberg, R. D., & McClure, J. M. (2002). Clinical practice of cognitive therapy with children and adolescents: The nuts and bolts. New York: Guilford.

Hinshaw S.P (2006). Treatment for children and adolescents with attention-deficit/Hyperactivity disorder. In P. C. Kendall (Ed.), Child and adolescent therapy: Cognitive-behavioral procedures (pp. 82-112). New York, NY, US: Guilford Press.

Nelson, W. M. III, Finch, A. J., Jr., & Ghee, A. C. (2006). Anger Management with children and adolescents: Cognitive-behavioral therapy. In P. C. Kendall (Ed.), Child and adolescent therapy: Cognitive-behavioral procedures (pp. 114-165). New York, NY, US: Guilford Press.