לגלות את הגן הנעלם: ילדים בטיפול מהדורה שניה מעודכנת

מאת ד"ר לילך רחמים | מהדורה שנייה מעודכנת

 

הספר פונה לשני קהלים שונים — וחשוב לשניהם באותה מידה.

 

להורים — כשילדים ומתבגרים סובלים מחרדה, OCD דיכאון או תגובות לטראומה — ההורים לרוב יודעים שמשהו לא בסדר, אבל לא תמיד יודעים לאן לפנות ומה לדרוש. דרך תיאורי מקרה אמיתיים וחיים, ד"ר רחמים לוקחת אתכם אל תוך חדר הטיפול — ומסבירה בשפה נגישה ואנושית מה קורה לילד, מה קורה במוח שלו, ואיך טיפול נכון יכול לשנות את התמונה.

 

למטפלים — הספר מציע מבט אינטגרטיבי ומעמיק על טיפול בילדים ומתבגרים — כזה שמשלב בין הידע המחקרי העדכני ביותר לבין ההבנה הדינמית של העולם הפנימי של הילד ושל הדינמיקה המשפחתית. כל פרק מציג מצב קליני, את הרקע הנוירוביולוגי שלו, ואת הדרכים הטיפוליות המבוססות ראיות — מבלי לוותר על הקסם והמורכבות של הקשר הטיפולי.

זהו ספר שמכבד גם את המדע וגם את האנושיות שבטיפול.

 

אפשר להזמין את הספר דרך צרו קשר באתר זה 

הקדמה לספר מאת פרופ' יורם יובל

ד"ר לילך רחמים הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי כמעט- היא כתבה ספר חדשני ומעמיק על טיפול נפשי מבלי לשכוח את הנפש. באמצעות תיאורי מקרה מציאותיים וחיים היא חושפת את הרקע המדעי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בילדים ובמתבגרים, והיא עושה זאת מבלי לאבד את הקסם ואת הסוד בתוך ים הפרטים והעובדות. טיפול נפשי הוא מטבעו תהליך אינטימי, מורכב וחמקמק בין שני אנשים, אישי וחד פעמי ממש כמו הבעיות שבהן הוא אמור לטפל. אך מעבר לרבגוניות האינסופית של המצב האנושי מסתתרים דפוסים חוזרים של סבל- הפרעות חרדה, דיכאון, פגיעה עצמית, טראומה נפשית ועוד. בשנים האחרונות התגבש ידע מחקרי רב על דרכי טיפול נפשי יעילות בילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות אלה, ומתחיל להתברר הרקע הביולוגי שלהן. לא קל לשנות הרגלי מחשבה ופעולה ישנים ומזיקים, ובילדים ומתבגרים כל שינוי כזה הוא גם התפתחות- שלב נוסף בדרך אל החופש, האוטונומיה והאחריות האישית של אדם מבוגר. "לגלות את הגן הנעלם - ילדים בטיפול" מיועד לכל מי שמעורב בעשייה הזאת- להורים, למתבגרים, למטפלים, ולכל מי שרוצה לדעת יותר על האומנות של יישום התיאוריה המדעית במעשה הטיפולי. ד"ר רחמים מביאה אל הספר גם את עצמה- על הלבטים, התובנות, הרגשות והאמפתיה שלה כמטפלת, החותם האישי שבלעדיו ה"ריפוי בדיבור" הופך לטכניקה עקרה. זהו ספר קריא מאוד, אינפורמטיבי מאוד וישראלי מאוד- מורה דרך שהוא גם סיפור מסע. "לגלות את הגן הנעלם - ילדים בטיפול" נטוע ביום יום ובהווה של ילדים ומתבגרים המתמודדים עם קשיים נפשיים, ומסמן את הדרך לעתיד טוב יותר.

 

פרופ' יורם יובל, פסיכואנליטיקאי ,פסיכיאטר וחוקר מוח, הוא מרצה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ובאגף לרפואת המוח בבית החולים הדסה בירושלים. יובל הוא מומחה בתחום הנוירוביולוגיה של אהבה ורגשות. בנוסף לעבודתו האקדמית , הוא מנחה את תוכנית הראיונות "שיחת נפש" בטלוויזיה, וחיבר ספרים פופולריים הכוללים תיאורי מקרה של טיפול פסיכולוגי.

 

פרולוג מאת ד"ר לילך רחמים

 "סוד הגן הנעלם", ספרה של פרנסס הודג'סון ברנט, כבש אותי בילדותי — סיפור על שלושה ילדים שחוו הזנחה רגשית, שרוקמים חברות ומוצאים יחד גן נסתר שננעל בעתות אבל וכאב. ההזנחה של ההורים לא הייתה מכוונת אלא נגרמה מאמונות תרבותיות, מאבל וטראומה, ומהעברה בין-דורית. יש בסיפור טראומות ואובדן שמגיפים פתחים ואינם חדירים לאור, לריחות פריחה ולשחוקם המתגלגל של ילדים.

תחת טיפוחם של הילדים פורחים הוורדים מחדש, ובד בבד — מתחיל הלבלוב בליבם. שיקום הגן הוא אנלוגיה לתהליך ההחלמה. טיפוח הפרחים שלא קמלו הוא המגע עם הכאב שנגרם מטראומות ומשברים. הסקרנות, העקשנות והמרדנות של מרי הם הוורדים בלבה — כוחות חיוניים שלא איבדו תקווה למרות תלאותיה.

הסיפור חופן את רזי הטיפול, השיקום וההחלמה — וזהו סוד הקסם שאני מוצאת באמנות הטיפול. עד עצם היום הזה מרי משוטטת בין חדרי ליבי, מתעקשת למצוא את הגן הנסתר, ומוצאת אותו כמעט בכל פעם מחדש.

 

הילדים וההורים המופיעים בספר זה מייצגים מטופלים שבהם טיפלתי במהלך העשור האחרון. אין מדובר בדמויות האמיתיות אלא בילדים שמייצגים ילדים ומתבגרים רבים שאותם פגשתי. כל פרק פורש עולם רגשי וידע פסיכולוגי ופסיכיאטרי במצבים פסיכולוגיים ומכניס את הקורא לעולמו האישי של הילד ולעלילה המתרחשת בחדר הטיפול. השתדלתי להעביר בשפתם של הילדים והמתבגרים את הרגשתם ואת חיבוטי נפשם במצבים שבהם הם חווים מצוקה ובעיות רגשיות.
בפרק הראשון בן מייצג ילדים אשר סובלים מתסמונת פוסט-טראומטית בעקבות תקיפה מינית. בפרק השני דין מייצג חיילים הסובלים מתגובות קרב. בפרק השלישי דור מייצג את הילדים שסובלים מתסמונת טורדנית כפייתית. שרון מייצגת נערות אשר סובלות מדיכאון ומתסמונת פגיעה עצמית. דניאל מייצג את סבלם של נערים אשר סובלים מחרדה חברתית. אופל הפעוטה בפרק השישי מייצגת פעוטות שסובלים מסימפטומים פוסט-טראומטיים בעקבות חוויות של פציעה וטיפולים רפואיים. בן, דין, דור, שרון, דניאל ואופל הם ילדים נורמלים שסובלים מקשיים רגשיים ויכולים להיעזר בטיפול יעיל שיסייע להם לפתור את הקשיים שהם חווים, להפחית ואף להכחיד סימפטומים ולהרגיש טוב. הוריהם של הילדים יכולים לקבל מידע, הדרכה וגם טיפול למענם ולהרחיב את השפעתו המיטיבה של הטיפול על ילדיהם.

הסבל שילדים, מתבגרים והורים חווים הוא לעתים עצום. אף על פי כן רבים מהם אינם פונים לטיפול. סיבה מרכזית להימנעות מפנייה לטיפול היא הסטיגמה של מחלת נפש, זהו מכשול אדיר שמקורו בחלוקה לא נכונה בין גוף לנפש. ככל שהמדע מתקדם, אנו יכולים לבחון באמצעות מכשור מתקדם את נבכי המוח. הידע החדיש מבהיר לנו כי קשיים רבים שילדים, מתבגרים ומבוגרים חווים נובעים מגוף ונפש, המהווים יחידה אחת. עם התקדמות המדע אנו מבינים שהסבל נגרם כתוצאה ממשתנים רבים ובהם גורמים ביולוגיים וסביבתיים, אבל בסופו של דבר הוא מותיר את חותמו על המוח ונותן אותותיו על הגוף, על הרגש ועל ההתנהגות. טיפול בדיבור ושינויים בחשיבה ובהתנהגות מביאים לשינוי והחלמה של מרכזים שונים במוח ולהחלמתו של הגוף. בששת הפרקים בספר מופיע מידע על המתרחש במערכת העצבים ובמבנים מוחיים ספציפיים בחרדה, בדיכאון, בתסמונת טורדנית כפייתית ובהפרעות פוסט-טראומטיות. הפרקים דנים באטיולוגיה, דהיינו בסיבות למצבים הללו. כיצד נוצרים מבנים בזיכרון אשר קשורים ומשפיעים על רגשות, על מצבי רוח, על חרדות ועל ההתנהגות במצבי רוח, בטראומה ובמשבר. לצערי, הסטיגמה הקיימת על טיפול רגשי וההתייחסות למצבים אלו כאל "מחלות נפשיות" מונעת מילדים וממבוגרים רבים לטפל בעצמם. הגיעה השעה להתייחס למצבי חרדה, דיכאון ותגובות פוסט-טראומטיות, להזיות ולמצבים פסיכוטיים כבעיות גופניות ונוירולוגיות אשר מתבטאות ברגש ובהתנהגות. אני מקווה שהסיפורים המוצגים בספר זה יעודדו הורים ומחנכים לא להירתע מטיפול ולהתחיל לשנות סטיגמות רווחות.

מכשול נוסף העומד בפני הפנייה לטיפול הוא סוגיית הבחירה בטיפול הנכון לקושי הספציפי של הילד. בכל פרק אני מציגה ידע מבוסס ראיות המתבסס על ספרות מקצועית ועל מחקרים אשר בדקו והשוו שיטות טיפול שונות, וזאת כדי להשיב על סוגיית בחירת הטיפול הנכון והיעיל ביותר לילדים ומתבגרים אשר סובלים ממצבי חרדה, מדיכאון, מתסמונת טורדנית כפייתית וממצבים פוסט-טראומטיים.

הטיפול שעליו אני שמה דגש בספר הוא טיפול פסיכולוגי עדכני מבוסס ראיות מחקריות. אמנם בחלק מהפרקים קיימת התייחסות מעטה לטיפול תרופתי, אך הספר אינו עוסק בטיפול תרופתי. טיפול תרופתי למצבי דיכאון וחרדה עשוי להועיל, אך רוב המטפלים בילדים ובמתבגרים יעדיפו לבחור בטיפול פסיכולוגי כצעד ראשון. לטיפול הפסיכולוגי אין תופעות לוואי כפי שיש לתרופות והשפעתו הינה ארוכת טווח. לטיפול תרופתי ללא טיפול פסיכולוגי אין השפעה ארוכת טווח, וכשיופסק, עשויים הסימפטומים לחזור ולהופיע. גורם מרכזי ייחודי לילדים שמהווה שיקול נוסף בהעדפתו של טיפול פסיכולוגי הוא הגמישות המוחית. מוחם של ילדים הוא פלסטי מאוד. גם בגילאים בוגרים יותר המוח משתנה אך בגיל הילדות תכונת הפלסטיות שלו היא אדירה. המוח אוסף כל מידע, ממיין ומארגן אותו. זהו הבסיס לפלסטיות. הטפול הפסיכולוגי אשר נותן לילדים ולמתבגרים כלים ושיטות ומלמד אותם דרכי התמודדות עם קשיים יכול להביא בזמן קצר לשינוי משמעותי במוח. עם השינוי במוח, משתנה החשיבה והיכולת לוויסות רגשי משתפרת. השינוי נותן אותותיו בהתנהגותו של הילד, ונרשמת ירידה במצוקה ובסימפטומים.

ספר זה מהווה מעין מפת דרכים או מורה למבוכה אשר עולה בפני הורים המבקשים לבחור טיפול נכון ויעיל לילדיהם. טיפול נכון המשלב גישות עדכניות ומבוססות ראיות ישפיע על חייהם של ילדים רבים שיוכלו לזכות לשגשוג חברתי, כלכלי ואקדמי. אני מקווה שספרי ישמש שגריר נאמן לעולם הטיפול בילדים ויסיר סטיגמות וחששות. כולי תקווה שספר זה מהווה שער אל הגן שלי ושל עמיתיי למסעות הטיפוליים.


שלכם, לילך רחמים 

פרק 2 - לשטוף את הפלשבקים בסבון טיפול בחייל עם אבל טראומטי ותסמונת טורדנית כפייתית

השעון מראה עשרים דקות איחור וכשאני פותחת את הדלת הוא עומד על המפתן, מרים עיניו אליי, מכחכח בגרונו, זורק "היי" וחוזר להביט בקצוות נעליו. לרגע נדמה לי שאם לא הייתי פותחת בדיוק ברגע הזה הוא כבר לא היה שם יותר. פניו מכוסות זיפים ארוכים, שערו שמנוני, מכנסי הג'ינס חגורים ולמרות זאת, כשהוא פוסע אל חדר העבודה שלי, הוא מושך אותם למעלה לאחר שהחליקו וחשפו עצמות אגן ירכיים חדות. גם עצמות הבריח מציצות מבעד לסווטשירט הלבן המוכתם כשהוא ישוב מולי. אני פותחת ואומרת: "היי, לילך, כפי שאתה בוודאי כבר יודע", והוא משיב: "דין, כמו שאת יודעת".

"נעים לי מאוד להכיר אותך סוף סוף דין, עבר זמן עד שבאת".

דין שותק שתיקה ארוכה ואני מרגישה שהוא חושש ממה שהולך לקרות כאן. אני חושבת שאולי הוא שואל את עצמו מהן ההשלכות של הביקור שלו אצל פסיכולוגית, כיצד אגיב ומה אעשה עם הדברים שהוא יספר לי. אני מחליטה לומר לו את הדברים הבאים: "דין, כל מה שנאמר פה נשאר ביני לבינך, לא אדווח על כך לצבא. לא תאושפז, לא תקבל טיפול תרופתי שלא על פי בחירתך ורצונך. אין לך מה לדאוג משום שאינך נמצא במצב פסיכוטי ואינך מסוכן לאחרים".

דין מהסס ארוכות ושואל: "איך את יודעת"?

"שוחחנו בטלפון לפני כמה ימים וגם שוחחתי עם אביך שהביא אותך אליי היום. כך אני מתרשמת מתוך השיחות הללו".

שתיקה ארוכה והססנית דוחפת אותי תמיד לומר משהו אך הפעם שלא לצורך. הוא מתחיל לדבר. "בזמן האחרון אני מרגיש שקשה לי לנשום. הדופק שלי טס ואני מרגיש...", הוא משתתק, "לא יודע איך לומר לך".

"שאתה מתנתק? אולי מתנתק מעצמך או מהמציאות?".

"איך ידעת?", הוא מביט בעיניי.

"תראה, אני לא בטוחה, אני אשאל אותך שאלות ונבין יחד. לפי מה שאביך סיפר לי בשיחת הטלפון התרשמתי שאתה חווה התקפי חרדה. יכול להיות גם שאתה חווה פלשבקים. התקפי חרדה ופלשבקים נחווים כניתוק מהמציאות ומעצמך. בכל מקרה יש היום טיפול לתופעות הללו". גופו מתוח וישיבתו חסרת מנוחה. אני ממשיכה לשאול שאלות ולדובב אותו לספר לי עוד על תלאותיו.

"אתה יכול לספר לי מעט יותר על החוויות הללו ולנסות להיזכר מתי זה התחיל?".

"כן. אני חושב ש... אני בטוח שעד השירות הצבאי שלי הכול היה בסדר. הייתי תלמיד סבבה, בגרות ביולוגיה ופיזיקה חמש יחידות, ממוצע תשעים וחמש. לא ידעתי מה אני רוצה ללמוד בהמשך אבל הכול היה מתוכנן בצבא, מטכ"ל או מגלן, דובדבן. לאחר השחרור תכננו, רוני ואני, לחרוש את אוסטרליה וניו זילנד. באיזשהו שלב זה התחיל, אני לא בטוח מתי.

בפעם הראשונה חשבתי שאני עובר התקף לב. אני מכיר את זה כי אבא שלי עבר התקף לידי כשסיימתי י”ב”.

"אני מצטערת לשמוע זאת. כיצד הוא מרגיש היום?".

"בסדר, הוא שומר על עצמו. בכל בוקר הוא יוצא לג'וגינג ומשתדל לאכול בריא. הוא קיצץ מאוד בעבודה. רגע, איפה הייתי?".

"סיפרת לי שחשבת שאתה עובר התקף לב".

"אה נכון, את רואה? זה משהו שקורה לי המון פעמים, אני לא מרוכז, החשיבה שלי מפוזרת. בכל אופן החובש בדק אותי ואחר כך נבדקתי בתל השומר. אמרו לי שאין לי כלום, מה שמלחיץ אותי לאללה כי אם אין לי כלום אז מה, אני משתגע? מה כלום? איך הכול בסדר כשאני בכלל לא בסדר? אבל אז היה עוד אחד ועוד אחד".

"אתה ישן בלילה?".

"לא ממש".

"ובמהלך היום?".

"כשאני ביחידה אני נרדם בערך בחמש לפנות בוקר ומתעורר בבוקר. יש עליי המון ביקורת ורוצים להעיף אותי".

"מדוע אתה לא ישן בלילה?".

"תשמעי, ככה נוח. כשאני בבית ההורים יורדים לי מהגב. הם רואים אותי כמה שפחות, בשישי-שבת אני ישן ביום וער בלילה".

"יש סיבות נוספות שבגללן אתה ישן ביום וער בלילה?".

"תראי זה מביך, את יודעת".

"מה? לומר לי שהשקט של הלילה מפחיד אותך?".

 

תוכלו להמשיך לקרוא את הפרק ואת יתר הפרקים בספר בהוצאת פרובוק דיונון. 

 

אפשר להזמין את הספר דרך צרו קשר באתר זה  cbteamathome@gmail.com או לכתוב לד״ר לילך רחמים lilach.rachamim7@gmail.com

 

עלות הספר 118 שקלים ודמי משלוח 29 שקלים.